משה הינו אדם סגור, ממעט בדיבור. אם תנסה להיתקרב אליו, הוא יינעל. יש לו חבר אחד או שניים טובים ובטוחים, איתם מרגיש בנוח, שם יכול קצת להיפתח, להרגיש נינוח.
עוד מהשכונה כששיחקו כדורגל משה תמיד היה בהגנה, הוא אף פעם לא היה חלוץ ומתקיף, הוא היה מגן, מין מגן פסיבי שכזה, עטוף על ידי יתר המגינים, מוגן על ידי הקבוצה, נישען על הצלחתה. ככה הוא גם בשש בש, הוא אף פעם לא תוקף, תמיד בונה בתים, שלא "יאכלו" אותו.
משה הגיע לקליניקה מיתלונן על כאבי פרקים בכתפיים. "לא יודע, אבל אני מרגיש שתנועות פרקי הכתפיים שלי כאילו תקועות, אני הולך ומרגיש כאילו הם לא זורמים עם תנועת הגוף, כאילו התנועה נעשית כבדה ומכנית, זה כואב ומציק לי." בתישאול נוסף מיתברר שמשה סובל גם מעצירות כרונית.
מבחינת ההומיאופתיה אין להבחין בין עולמו הנפשי של המטופל ובין עולמו הפיזי, האדם הינו מיכלול אחד שלם של גוף ונפש המקיימים יחסי גומלין ומשפיעים זה על זה. מבנים נפשיים שלנו מוצאים את ביטוים בגופנו וסימפטומים פיזיים אינם אלא ביטוי ועדות לתהליכים נפשיים בתוכנו.
ובאשר למשה, הרי שאם ננסה לימצא דפוסים משותפים לגופו ונפשו מילות המפתח יהיו: "לא זורם" "סגור" "הגנה" "אצור". וזהו כל היופי בהומיאופתיה קלאסית, ההבנה העמוקה הזו שהגוף אינו אלא תבנית הנפש, ההכרה בחשיבות המכרעת של עולמינו הנפשי על גופנו, הידיעה הזו שגופינו צרוב בחותמות נפשינו. אנחנו יכולים ליראות איך תבניות נפש של חוסר זרימה, תקיעות וסגירות מוצאים את ביטוים בגופו: תנועת הכתפיים לא זורמת, עצירות במערכת העיכול וכו'.
המיקרה של משה הינו סכמטי משהו ומובא כאן רק בכדי להנהיר את האופן בו רואה ההומיאופתיה את האדם. מהלך הטיפול ההומיאופתי על פי רוב הינו מורכב ומתוחכם יותר מזה שתואר לעיל אולם העיקר הוא אותו עיקר: הניסיון לעמוד על דפוסים משותפים בין נפשו וגופו של המטופל, לנסות ולחוש באותה ליבה הפועמת במרכז הוויתו של המטופל ואשר ממנה ניתזים החוצה מיני סימפטומים גופניים ונפשיים.
כדי להגיע לאותה ליבת עומק נערך מיפגש בין ההומיאופת למטופל, המיפגש אורך כשעה ובמהלכו מנסה ההומיאופת ליספוג אל תוכו ולהטמיע את דפוסי אופיו וגופו של המטופל, להקשיב למילותיו, לדרך הסובייקטיבית שבה הוא עצמו חווה את גופו ותחושותיו. כל מטופל שונה מזה שקדם לו, כל אחד חווה אחרת את מחלתו: שני מטופלים שבאים עם "אותה" בעיה (לדוגמא אסטמה) ייחוו אותה בצורה אחרת, לאחד למשל יופיע ההתקף כל פעם אחרי שמיתעצבן, לאחר יופיע ההתקף לפני בחינות, לאחד יופיע לרוב בבקרים לאחר בערבים. הבדלים אלו באופן שבו הם חווים את האסטמה ילמדו אותנו על הרגישויות שלהם (עצבים, בחינות), ומישקלם של אלו בבואנו להחליט על התרופה יהיה גבוה ומכריעה יותר מסוג המחלה (אסטמה).
הומיאופתיה מטפלת באדם ולא במחלה. מחלה יוצאת החוצה בגלל רגישות מסוימת שקיימת באדם ואם נאזן את הרגישות הרי שלא רק שהמחלה תיעלם אלא גם איכות חייו של המטופל תישתפר פלאים.
קצת עליי: מטפל בהומיאופתיה משנת 2002, כותב ומרצה על הומיאופתיה, ועדיין, כל פעם מחדש מתרגש להיות שותף בתהליכי הריפוי שאני ומטופליי עוברים. לימודים (1998-2002): מכללת מדיסין, מגמת הומיאופתיה קלאסית, (כולל שנת התמחות). החל משנת 2003 חבר ומוסמך לטיפול (,R.C.Hom) ע" האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית. למה הומאופתיה: כי הומיאופתיה מזכירה לנו את מה שכבר שכחנו, שהכי פשוט זה הכי עמוק. כי הומאופתיה מבינה שכל כאב הוא סימן ודגל למשהו עמוק יותר, כי הומיאופתיה מבינה שרפואה שלמה היא רפואת הגוף והנפש. כי ריפוי הומאופתי אמיתי לא רק שיעזור לך להחלים אלא גם ייתן לך כוחות, עוצמות וכלים ליצירה והצלחה בחיים.
